האם חפצים אוצרים בתוכם זיק של חיים מבעליהם, אחרי שאותו אדם מת? השאלה משגרת צמד אנשי קולנוע תזזיתיים, אח ואחות, לאודיסאה אפית במטרה לחקור את המקום, שבמשך 71 שנים היה ביתה הצנוע של סבתם המנוחה, אנט. מברשות שיניים, טפסי מס, שלושה שואבי אבק - אוסף החפצים המגוון שלה הופך ליקום משל עצמו, וקם לתחייה במגרש המשחקים הקולנועי־דוקומנטרי החדשני שלפנינו.
בידיהם עתירות ההמצאה של האחים, הופך הבית המחופה קורות עץ לבנות לאתר ריאליסטי - קסום, גדוש בשמלות מלהיבות משנות החמישים וביקורים מסתוריים של פיזיקאים ומומחי אופנה. בהשראת ארכיאולוגים וארכיבאים תיעד הצמד עשורים שלמים של פריטים נשכחים ושל שמונצעס אהובים, וכך יצרו פסטישים מרהיבים, אגב ניסיון למצוא משמעות בדפוסים. מי היתה סבתא אנט? ריאיונות צבעוניים עם האישה, בשנות השמונים לחייה, במטבח ביתה העמוס לעייפה, מספקים רמזים יקרים לתשובה לשאלה. וכשהם מגלים קלטת לטייפ משנת 1972 ונעזרים בשחקנים כדי להתאים תנועות שפתיים לשיחות משפחתיות אינטימיות, ישנה תחושה שמימד חדש כמו נפער מתוך השאול. ב'הוליווד 306' מתערבבים זה בזה באופן מיסטי רסיסים של חיים קטנים, ובכך מחוללים מחשבה מעמיקה על זיכרון, שעולה על גדותיו מרוב אהבה.
הפקה: אלן בוגארין, ג'ונתן בוגארין, ג'ודית סטאטלר
חברת הפקה:El Tigre Productions.
תסריט: ג'ונתן בוגארין, אלן בוגארין, נינב לורה מיניר
עריכה: נינב לורה מיניר, ג'ונתן בוגארין, אלן בוגארין, טרוי הריאון
סינמטוגרפיה: ג'ונתן בוגארין, אלחנדרו מחייה
מוזיקה: טרוי הריאון